<h1>המנהיג שער הרחקת לשון הרע</h1>
<h2>דף טו.</h2>
כתי' טובה תוכחת מגולה מאהבה מסותרת, ושנינו בערכי', בא וראה כמה כחו גדול של לשון הרע ממרגלים שהוציאו דבת הארץ, ומה המוציא לשון הרע על העצים ועל האבנים כך המוציא שם רע על חבירו על אחת כמה וכמה, היינו דכתי' מה יתן לך ומה יוסיף לך לשון רמייה, אמ' הקב"ה ללשון כל איבריו שלאדם זקופין ואתה מוטל וכולן מבחוץ ואתה מבפנים, ואפי' הכי הקפתי לך שתי חומות שלעצם ושלבשר מה יתן לך כו', ובוא וראה כחו שללשון הרע מניין מנחש וראה מה סופו. כל המספר לשון הרע כאילו כופר בעיקר, שנ' אשר אמרו ללשונינו נגביר שפתינו איתנו מי אדון לנו, וכל המספר לשון הרע נגעי' באים עליו, שנ' מלושני בסתר רעהו אותו אצמית, וכתי' התם לצמיתות ומתרגמי' לחלוטין לשון מצורע מוחלט, והיינו דכתי' זאת תורת המצורע, תורתו שלמוציא שם רע, ולישנא בישא דאמ' היכא משתכחא נורא אלא (בבוא) [בי] פלנייא דאכיל טוי נור. ואע"ג דאמרי', כל מילתא דאיתאמרא באנפי תלתא לית בה משום לישנא בישא, ה"מ במילתא דידע דלא חייש עלה מאן דאמ' לה, אבל במידי דידע דקפיד עליה אסיר כדתנייא [יומא ד' ע"ב] מניין לאומ' דבר לחבירו שאסור לאומרה עד שיאמ' לו לך אמור, שנ' וידבר ה' אל משה לאמר מהו לאמר לך אמור להם לישראל.
ד' כיתות אינן מקבלות פני שכינה, [סוטה מ"ב ע"א] כת ליצים שנ' משך ידו את (ליצנים) [לוצצים], כת חניפים דכתי' כי לא לפניו חנף יבוא, כת שקרים דכתי' דובר שקרים לא יכון לנגד עיניי, כת מספרי לשון הרע שנ' כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע, לא יגור במגורך רע, וכתי' לא ישב בקרב ביתי עושה רמייה.
<h2>דף טו:</h2>
וארז"ל, לישן תליתאי קטיל תליתאי, ובוא וראה כמה גדול כחו שללשון הרע ששקול כנגד ג' עבירות החמורות שבתורה שבית ראשון נחרב על ידי ג' עבירות ע"ז וגילוי עריות ושפיכות דמים, ובית שני נחרב על ידי לשון הרע לבד, כדאמרי' בפ' הניזקין דאקמצא ובר קמצא חרב ירשלם, ללמדך ששקול' שנאת חינם כנגד ג' עבירות החמורות שבתורה. והמספרו והמקבלו שניהם עוברי' בלאו, שנ' לא תשא שמע שוא, אזהרה למקבלו כתרגומו לא תקבל שמע דשקר, ולמספרו מניין קרי ביה לא תשא שמע שוא, ובשבת אמרי', [נ"ו ע"ב] מפני מה נחלקה מלכות בית דוד מפני שקיבל לשון הרע, שבשעה שאמ' דוד למפיבושת אמרתי אתה וציבא תחלקו את השדה יצאתה בת קול ואמ' רחבעם וירבעם יחלקו את המלכות, וכן הוה ליה. וגדול המספר לשון הרע מעובד ע"ז וממגלה עריות ומשופך דם, בע"ז כתי' אנא חטא העם הזה חטאה גדולה, בשפיכות דמים כתי' גדול עוני מנשוא, בגילוי עריות כתי' ואיך אעשה הרעה הגדו' הזאת, ובלשון הרע כתי' יכרת ה' כל שפתי חלקות לשון מדברת גדולות, לכן הוי מתלמידיו שלאהרן אוהב שלום ורודף שלו', שנ' עליו תורת (ה') [אמת] היתה בפיהו ועולה לא נמצא בשפתיו, בשלום ובמישור הלך איתי ורבים השיב מעון.
<h2>דף טז.</h2>
ודקאמ' [ערכין ט"ז ע"א] דעל לשון הרע באים נגעי' עליו דאהני מעשיו שבא תקלה ומחלוקת [על] ידו ודלא אהני מעשיו וספרו בצנעה היתה הקטורת מכפר עליו בזמן הבית, דכתי' ויתן את הקטורת ויכפר על העם, אמ' הקב"ה יבוא דבר שבחשאי ויכפר על מעשה חשאי, ואם ספרו בפרהיסייא היה מעיל מכפר עליו אמ' הקב"ה יבוא דבר שבקול ויכפר על מעשה הקול, ועל כן אמר' תורה במצורע בדד ישב מחוץ למחנה מושבו, הוא הבדיל בין איש לאשתו ובין אדם לחבירו ולפיכך בדד ישב, ולכן ציוותה תורה להביא צפורי' לטהרתו משאר קרבנות, לפי שהצפורים הם פטיטים והוא עשה מעשה פטיט לפיכך יביא קרבן פטיט.
